ללא ספק מדובר על תהליך סיזיפי ואף מתיש. לכן רבים בוחרים להיעזר בשירותי רואה חשבון מקצועי למילוי והגשת הצהרת ההון ולהתנהלות כללית בשמם מול רשות המיסים.

הדרישה תגיע בלי אזהרה מוקדמת והיא מיושמת באופן גורף על כל בעלי העסקים, מעוסקים פטורים קטנים ועד עוסקים מורשים עם מחזורים גדולים ובעלי חברות בע"מ. הדרישה יכול להגיע גם  ליחידים ללא תיק פעיל במס הכנסה במקרה שקיים מידע על רכישת נכס מקרקעין או רכב יוקרה או חשד להעלמת הכנסות. דרישה להצהרת הון אינה רק  מתושבי ישראל.  במקרים חריגים מוטלת סמכות לפקיד השומה לדרוש גם  מתושבי חוץ במידה וקיים חשד שאותו יחיד מפיק הכנסה בגבולות ישראל. 

מיום הדרישה להגשת הצהרת הון, יש לנישום 120 יום להגיש אותה בצירוף כל המסמכים הרלבנטיים.

רשות המיסים דורשת הגשת הצהרת הון לפי פרמטרים מסוימים, מילוי עצמי של הצהרת הון הוא אפשרי כמובן, אך זהו תהליך שעשוי להיות מורכב וארוך, הוא מחייב איסוף נתונים ומסמכים וביצוע תקני של כל השלבים. לכן במרבית המקרים בעלי עסקים פונים לגורמים מקצועיים לסיוע והגשה בשמם של הצהרת ההון – בחירה זו מגיעה עם עלות אך היא חוסכת זמן והתעסקות רבה, מבטיחה ביצוע נכון של התהליך ומניעת מחלוקות בעתיד.

מרגע שנישום הגיש הצהרת הון, יתכן שהוא יצטרך להגיש הצהרה נוספת לאחר תקופה של כמה שנים, זאת כחלק מהמעקב השוטף של רשות המיסים ולכן חשוב להגיש את ההצהרה הראשונה באופן תקני כדי שלא יהיו טעויות שיגררו קדימה לשנים נוספות.

הצהרת הון אינה כוללת רק פירוט לגבי נכסיו של הנישום העצמאי למשל אלא של כל התא המשפחתי שלו – קרי הנישום ובת או בן הזוג. הצהרת ההון מפרטת את הנכסים והרכוש עד ליום ה-31/12 של שנת המס החולפת.

הצהרת הון כוללת פירוט על נכסים כגון דירות, קרקעות, סכומי הכסף בחשבון הבנק, ניירות ערך, תכניות חיסכון, כספם בחסכונות פנסיוניים וקופות גמל, רכבים, מזומן, רכוש אישי כגון תכשיטים ותכולת הדירה, זכויות בנכסי מקרקעין ועוד. הצהרת ההון כוללת גם פירוט של התחייבויות של הנישום כגון משכנתא, הלוואות וכדומה.

מטרתה העיקרית היא לבחון האם נישום צובר נכסים שאינם מידתיים לעומת רמת ההכנסות שדיווח עליהן לאורך השנים לרשות המיסים.

רשות המיסים בוחנת את הצהרת ההון הראשונה של הנישום ואת ההצהרה הנוספת אחרי כמה שנים, כאשר הבדיקה מחפשת התאמה מסוימת בין היקפי ההון בהצהרות לבין רמת ההכנסות שדווחה.

במידה ולרשות המיסים יש חשד לאי התאמה בין ההצהרות, הדבר עשוי להצביע על העלמת הכנסות ואי לכך מיסים, כך שרשות המיסים עשויה לדרוש תשלום מס נוסף והנושא עשוי אף להגיע לבתי המשפט – חובת ההוכחה היא על הנישום.